פסק-דין בתיק ת"ק 42270-01-13

בפניי תביעה כספית.

התובע פנה לנתבעים וביקש לבצע הובלה של דירת ביתו.  בסופו של דבר, העיסקה לא צלחה.

אין חולק והנתבע 2 לא הכחיש זאת, כי הוא קיבל מידיו של התובע 500 ש"ח ועל כך יעיד נספח מ/1 בו מצוין חתימת המוביל על קבלת הסכום האמור כמקדמה.

אלא שלטענת הנתבע 2, הוא שימש רק כמתווך בין  התובע ובין הנתבע 1 שאיתו נסגרו כל הפרטים ולטענתו גם את הכסף, דהיינו את ה-  500 ש"ח העביר לנתבע 1.

לטענת הנתבע 2, נמסר לו ע"י התובע שאין לתובע כל דרישות ממנו וכי את הטענות הוא מפנה לנתבע 1 ואולם התובע הכחיש טענות אלה של הנתבע 2 מכל וכל.

זאת ועוד, הנתבע 1 שאין תעודת זהות שלו בידי התובע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון.

עוד טען התובע, כי יש לפסוק לו הוצאות משפט וכן הוצאות בגין מסירה והעמיד את תביעתו על 1,200 ש"ח, כאשר הציג בבימ"ש גם קבלה ששולמה לעו"ד מושיץ בגין מסירה בסך של 220 ש"ח.

לאחר ששמעתי את הצדדים בישיבת ביהמ"ש, להלן פסיקתי:

אין כל מניעה לתת פס"ד כנגד הנתבע 1 שלא טרח והגיש כתב הגנה וגם לא התייצב לדיון, אך עלי לציין, כי התובע יתקשה במימוש פסה"ד, שכן לא צירף תעודת זהות של הנתבע 1. הוא יכול לעשות כן בהמשך בבקשה לביהמ"ש.

השאלה המשמעותית יותר נוגעת לנתבע מס' 2.

מצד אחד, הנ"ל טוען כי העביר את הכסף לנתבע 1 והוא לא נשאר אצלו, מצד שני אין לו כל ראיות לכך והוא חתום על קבלת הכסף.

הנתבע 2 גם לא הגיש הודעת צד ג' כנגד הנתבע 1 ובנסיבות אלה ולאור העובדה שאין מחלוקת שהוא קיבל את הכסף ולאור העובדה שהתובע טוען מפורשות שיש לחייב גם אותו, החלטתי לדחות את טענותיו.

אשר על כן, אני פוסק כי הנתבעים ישלמו לתובע סך של 750 ש"ח (500 ש"ח שנתבעו ועוד 250 ש"ח הוצאות משפט). לא מצאתי הצדקה לסכומים נוספים.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אין מניעה שהנתבע 2 יתבע את הנתבע 1 על הסכום אשר חוייב בפסק דין זה.

יש לסרוק את המסמך מ/1 ואת מסמך מ/2, שהינו הקבלה המקורית המתייחסת לאישור המסירה ולשלוח אותו לתובע.

ניתן היום,  ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: